איך למנוע ממזגן האמבטיה שלכם להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ורמת לחות גבוהה מאוד. אם תנסו להשתמש בצינורות הלוגן רגילים, אתם רק מביאים לעצמכם בעיות.
כדי למנוע זאת, חייבים להקפיד על נקודות החיבור ועל האטימה שלהן.
הבעיה עם הלחות היא שהיא מוצאת דרך להיכנס פנימה. היא יוצרת דרכים שדרכן החשמל יכול לזרום במקומות שאינם מתאימים לכך. אם טיפת מים פוגעת בחיבורים החשמליים, ייווצר קצר חשמלי. או גרוע מכך – תהיה תקלה בחיבורים.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי אטימה מבוססי סיליקון בטמפרטורות גבוהות, וכן בחומרי אטימה מבוססי אפוקסי. זה מונע מהמים לגעת בחיבורים החשמליים. צינור הקוורץ עצמו מבצע עבודה מצוינת באיטום, אך האזור המסוכן באמת הוא המקום שבו החוטים פוגשים את החוטים החשמליים. לכן אנו משתמשים בחומרי איטום איכותיים שעומדים בדרישות הגבוהות ביותר. זה מונע מהזרם החשמלי לזרום במקומות לא נכונים, גם כשהחדר חם מאוד.
יש גם את החלקים הפיזיים שצריך להתחשב בהם. אנו בדרך כלל משתמשים בחיבורים מסוג R7s או Sk15. למה? כי הם מתאימים בצורה טובה. חיבור לא טוב יגרום לאדי המים להיכנס לחיבורים.
אנו משתמשים גם במארזים בעלי דרגת IP65. במילים פשוטות, זה אומר שהמארז עמיד בפני אבק ויכול לעמוד בפני זרם מים חזק. אך צריך להיות זהירים בעת ההתקנה. אם נפגע החומר האטום בעת ההתקנה, ייווצר דליפה, וכל חומרי האיטום האיכותיים לא יעזרו.
אך יש עוד בעיה… כשאנו אוטמים את המזגן כדי שהמים לא ייכנסו, אנו גם גורמים לחום להישאר בפנים. זה גורם לאזור סביב החוטים החשמליים להתחמם מאוד. אם משתמשים בחוטים זולים מבוססי PVC, הם יימסו ויתקלקלו.
לכן אנו משתמשים בחוטים מבוססי PTFE או סיבי פחמן. הם יכולים לעמוד בחום הגבוה מבלי להינזק. צריך רק לוודא שהמארז יש לו חלון תרמי – מספיק כדי שהמארז לא יתעוות, אך מספיק צפוף כדי שהחוטים החשמליים יישארו יבשים.