האמת לגבי חיבור חוטי ההולכה בחיממים אינפרא-אדומים
המציאות היא שרוב החיממים האינפרא-אדומים לא נהרסים עקב בעיות ברכיב החימום עצמו. הם נהרסים בנקודת החיבור בין החוטים.
כאשר מנסים להפעיל את הצינור הקוורץ לגבולותיו, חוטי ההולכה נמצאים בתנאים קיצוניים. רוב החברות משתמשות בחומרי הדבקה זולים או בחיבורים לא איכותיים, וזה לא עוזר. החומרים האלו לא עמידים, החוטים זזים, ולפעמים נוצר מצב של קצר חשמלי.
למה החיבורים האלו נהרסים בדרך כלל?
הכל קשור ל”תופעת החום”. במוצרים זולים, החום לא נשאר רק ברכיב החימום; הוא זורם לכיוון הטרמינלים החשמליים.
אם החיבור בין הצינור לחוטים אינו אטום – או אם משתמשים בחומרי סיליקון זולים – החומר הזה מתקלקל. הוא נשבר, ואז לחות וחמצן חודרים פנימה, מה שגורם לקצר חשמלי. זו לא דרך טובה לגרום להרס החיממים.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו מתמקדים בהרכב הכימי של חומרי ההדבקה ובמיקום המדויק של החוטים. זה לא קשור לשימוש ביותר דבק; זה קשור לשימוש בחומרים הנכונים.
כיצד לעשות זאת נכון
אנחנו משתמשים בחומרי הדבקה עמידים לחום גבוה, כמו חומרי סיליקון תעשייתיים. חומרים אלו עמידים, הם לא מתכווצים או נשברים, גם כאשר הטמפרטורה משתנה בין 20°C ל-600°C.
אנחנו גם מוודאים שהחוטים נמצאים במיקום הנכון. אם הם לא במיקום הנכון, ייווצרו נקודות חום בחיבור. זה כמו שעון חול להרס החיבור.
חיבור אטום עושה כמה דברים חשובים: הוא שומר על הזרם במקומו הנכון, ומונע מהגזים שנמצאים בתוך הצינור הקוורץ להימלט החוצה. אם הגזים האלו יצאו החוצה, הנורה תישרף בחצי מהזמן המיועד.
הערה חשובה לגבי העיצוב
יש עם זאת חיסרון: מכיוון שהחיבורים האלו כל כך אטומים ועמידים, המוצר נהיה קשה מדי. לא ניתן לכופף את החוטים לאחר שהם מורכבים.
אם צוות ההתקנה מנסה לכפוף את החוטים בזווית חדה, עלולה להיווצר שבר קטן בחיבור. כדי למנוע זאת, יש לוודא שיש מספיק מקום בתוך המוצר. תנו לחוטים מספיק מרחב, והם יחזיקו מעמד.